המצאה ראשונית בתביעות אזרחיות, כללי הזיקה והתנאים למתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעות אזרחיות – כספיות, קנייניות, או תביעות לסעד הצהרתי – שלב ההמצאה הראשונית של כתב התביעה וההזמנה לדין מהווה את אבן הראשה של הליך כולו. תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, החמירו את הדרישות מבעלי הדין בכל הנוגע לניהול הליך הוגן, שמירה על זמני השיפוט, ומניעת נזק ראייתי. חובת מימוש זכות הטיעון של הנתבע (Justicia Naturalis) מותנית בכך שהומצאו לו כתבי בית הדין בצורה המקימה זיקה משפטית תקפה. הדרישות המשפט

הודעות ביטול, מכתבי התראה, מתן ארכה לתיקון הפרה והשתק ראייתי. דיני החוזים בישראל, המעוגנים בעיקר בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ובחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, מושתתים על עקרונות של תום לב, הגינות וודאות משפטית. כאשר מתרחשת הפרה של הסכם – בין אם מדובר בהפרה יסודית ובין אם בהפרה לא-יסודית – עמידה על זכויותיו המשפטיות של הנפגע מחייבת ביצוע פעולות פרוצדורליות מדויקות שתוצאתן היא ידיעה בפועל של הצד המפר. השלכות ראייתיות של מועד מסירת ההודעה ונטלי ההוכחה בבית

משמעות המצאת התראת חדלות פירעון, צו פתיחת הליכים והגשות לחייבים ותאגידים. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, חולל מהפכה מהותית ופרוצדורלית בדיני החיוביים והגבייה בישראל. החוק מעמיד דרישות קפדניות ומחמירות בכל הנוגע להמצאת הודעות, התראות וצווי בית משפט ליחידים ולתאגידים. שלב ההמצאה במסגרת חוק זה איננו עניין טכני בלבד; הוא מהווה תנאי סף מהותי ומקדמי לגיבוש חזקת חדלות פירעון, המאפשרת את פתיחתו של הליך קולקטיבי נגד החייב או פירוקה של חברה. היבטים פרוצדורליים, חזקות משפטיו

סכסוכים בין שכנים בבית משותף – החל מסיפוק מטרדים קשים, דרך הסגת גבול ואי-תשלום הוצאות החזקה, וכלה בבנייה בלתי חוקית ברכוש המשותף – מתאפיינים לעיתים קרובות בדחיפות משפטית רבה ובדינמיקה בין-אישית מורכבת. המרחב השיפוטי להכרעה בסכסוכים אלו נחלק בין בית משפט השלום לבין המפקח על רישום המקרקעין (אשר לו נתונות סמכויות של שופט בית משפט שלום בהתאם לסעיף 74 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969). אולם, בטרם יידרש הטריבונל המוסמך לבירור התביעה לגופה או למתן סעדים זמניים דחופים (כגון צו עשה או צו מני